בבתי הספר מחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם המחשבה של איך לגרום לתלמידים להיות מעורבים יותר בכיתה, להיות מעורבים יותר בחומר הנלמד בשיעור, לגרום להם לרצות להבין, להתעניין, להסתקרן ולהצליח בלימודים.

בסריקות מוח שנערכו אצל ילדים נמצא שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא, כאשר הם פעילים. עצם התנועה מגרה את הנוירונים ואת החיווט החשמלי במוח העוזרים בתהליך הקליטה של המידע במוח. חוקרים אשר עקבו אחרי המסלול של המוח בתהליך הלמידה שמו לב כי אזורים במוח הקשורים לזיכרון, לתשומת לב לתפיסה מרחבית וללמידה הם אותם אזורים במוח המעבדים את התנועה.

החוקרים גילו באמצעות חיבור אלקטרודות לראשם של ילדים, במטרה למפות את האזורים של המוח במהלך פעילויות כגון קריאה, חישוב מתמטיקה ומעורבות פיזית. הם מצאו כי האזורים הפעילים כאשר הילד קורא או מחשב פעולות במתמטיקה הם אותם אזורים במוח שעובדים כאשר הילד עוסק בפעילויות המעורבות בהם תנועה.

באמצעות הבנה וחקירה של מדעי המוח ניתן להבין כיצד המוח מתפקד וצומח כתוצאה מפעילות גופנית. המוח האנושי מהווה פחות משני אחוז ממשקל הגוף, אך הוא משתמש בחמישית מהחמצן (יותר מכל איבר אחר בגוף האדם).
חמצן חיוני מאוד ללמידה. תנועה ומעורבות גופנית מאפשרים לחמצן להישלח למוח ולגרום לתפקוד יעיל יותר בתהליך בלמידה. כאשר אדם יושב לאחר 30 – 20 דקות, 80 אחוז מהדם נמצא בירכיים. כאשר הדם בירכיים ולא נמצא באזור המוח, אז הלמידה הופכת לקשה יותר.

בוועידה השנתית של מדעי המוח בשנת 1995, האזינו למעלה מ -800 משתתפים, כאשר פאנל הציג קרוב ל – 80 מחקרים המצביעים על קשר הדוק בין המוח, הזיכרון, התפיסה המרחבית, השפה, הקשב, הרגש, הרמזים הלא מילוליים ואפילו קבלת ההחלטות.

חלק מהממצאים שהוצגו היו:

1. מעורבות בפעילות גופנית קשורה להישגים אקדמיים.
2. הביצועים הקוגניטיביים משתפרים באופן משמעותי כאשר ילדים עוסקים בפעילות גופנית.
3. יש קשר בין תנועה ופעילות גופנית לבין הצלחה בבית הספר.

התמיכה בפעילות גופנית אצל ילדים כוללת רופאים, קינזיולוגים ומדעני מוח. אך למרות זאת, בבתי ספר רבים מקטינים את היקף הפעילות הגופניות בגלל מגבלות זמן במקום להגדיל וחבל.

המחקר המלא:
Active Bodies/Active Brains: The Relationship between Physical Engagement and Children's Brain Development