לפעילות גופנית יש השפעה חיובית על המערכות החיוניות בגוף כמו, מערכת הלב – ריאה, מחזור הדם, מאזן השומנים בגוף, מניעות מחלות לב, ירידה בלחץ הדם, יציבות הגוף, מסת שריר ועוד. לפעילות גופנית ישנה גם השפעה על הארכת תוחלת החיים ואיכותם. מחקרים שנערכו מראים כי פעילות בעוצמה מתונה עד בינונית (עד 3500 קלוריות בשבוע), מראה עלייה בתוחלת החיים.

חוסר בפעילות גופנית, מעלה את הסיכון למחלות רבות, כמו, מחלות לב, שבץ מוחי, סרטן מסוגים שונים, סכרת, השמנת יתר ועוד.

ההתקדמות בחברה המודרנית דחפה את האוכלוסייה הכללית לבצע פחות פעילות גופנית עם יותר תירוצים למה אין זמן להשקיע בזה במהלך השבוע. למרות שקיים ידע רב ושהיתרונות הבריאותיים של הפעילות הגופנית ניכרים לרוב האנשים, רוב האנשים בעולם כיום פחות פעילים. אורח החיים בעידן המודרני אינו מרבה בתנועה וברובו יושבני. אנשים היום יושבים בכיתה או במשרד במשך 8 שעות או יותר במהלך היום מבלי לנוע כמעט בכלל.

חוסר בפעילות גופנית בשילוב אורח חיים יושבני הוא אחד הגורמים להשמנה.

אורח חיים יושבני כרוך בצמצום הפעילות הגופנית, ישיבה ממושכת מול המחשב וצפייה בטלוויזיה, הסתמכות גוברת על רכב פרטי ותחבורה ציבורית ופחות על הליכה רגלית ורכיבה על אופניים.

במחקר שבדק את הקשר בין תחבורה ציבורית להשמנת יתר במקומות שונים בעולם נמצא כי, ישנם הבדלים גדולים בין מדינות אשר נצפה בהם שימוש פעיל בתחבורה ציבורית או פרטית כדרך התניידות ממקום למקום לעומת מדינות אשר מסתמכות במידה רבה יותר על הליכה רגלית ורכיבה על אופניים. במדינות אירופאיות המסתמכות במידה רבה יותר על הליכה ורכיבה על אופניים יש שיעור נמוך יותר של השמנת יתר.
לעומת זאת, במדינות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה שבהם יש שימוש ניכר יותר בתחבורה ציבורית או פרטית כדרך התניידות ממקום למקום, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של השמנה בקרב האוכלוסייה.

ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט לביצוע פעילות גופנית הן: עיסוק בפעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה ופעילות בעצימות גבוהה.

פעילות גופנית יחד עם גורמים נוספים יכולים להיות אחראים לשיפור איכות החיים של אנשים בוגרים וצעירים, לבריאותם הפיזית ואף לחיי החברה שלהם.