אוסטאוארתריטיס – דלקת מפרק העצם

  1. WeFIT
  2. כושר
  3. אוסטאוארתריטיס - דלקת מפרק העצם
אוסטאוארתריטיס – דלקת מפרק העצם

אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis) או בקיצור OA, מוגדרת כדלקת מפרקים ניוונית כרונית או דלקת מפרק העצם. אוסטאוארתריטיס היא דלקת הגורמת לשחיקה ולהרס של הסחוס ולשינויים בעצמות העלולים לגרום לכאבים, מוגבלות במפרקים ולהפרעה בתפקוד היומיומי.

פגיעה של דלקת מפרקים זו אופיינית בעיקר במפרקי הברך, ירך, ידיים, עמוד שדרה ואגן.

דלקת זו, גורמת להגבלה של טווח התנועה בעיקר בעת הפעלה של המפרק הפגוע, לנוקשות, לכאבים מתמשכים ולהפרעה תפקודית.

דלקת מפרקים זו מאופיינת בהתקדמות איטית ולכן אבחון קליני מתקבל בד"כ רק בשלב מאוחר של המחלה. בגלל שלוקח זמן לזהות את התקדמות המחלה, אם בכלל, לפעמים מגלים את זה רק כאשר המצב הוא כבר בלתי הפיך עם הפרעות חמורות שמותירות רק את האופציה של החלפת המפרק כדרך טיפול. מכאן שלגילוי מוקדם של של אוסטאוארתריטיס ישנה חשיבות רבה, זה יכול ליצור חלון הזדמנויות גדול יותר שבמהלכו ניתן לנקוט פעולות מקלות לפני התחלתם של שינויים בלתי הפיכים והפרעות חמורות.

אוסטיאורתריטיס היא הצורה הנפוצה ביותר של דלקת פרקים בקשישים. ההערכה היא כי ל – 9% מהגברים ו – 18% מהנשים מעל גיל 65 יש אוסטיאוארתריטיס בברך.

אנשים עם OA סובלים מכאבים, נוקשות, ירידה בטווח התנועה של המפרקים, אשר עשויה להגביל בצורה משמעותית את היכולת של הפרט לבצע פעילויות יומיומיות, כגון: לקום מכיסא, לעמוד, ללכת, לטפס במדרגות ועוד.

כאלה הסובלים מאוסטאוארתריטיס של מפרק הברך, בדרך כלל מתלוננים על כאבים סביב המפרק בזמן הליכה. אצל כאלה הכאב מוקל בזמן מנוחה ומוחמר שוב בתחילת ההליכה לאחר ישיבה ממושכת.

גורמי הסיכון להתפחות של אוסטאוארתריטיס

גורמי הסיכון להתפתחות המחלה כוללים: גיל מבוגר, השמנת יתר, עיוותים מלידה, שברים, מחלה של המפרקים, כל אלה ועוד מצויים בקשר ישיר להתפתחות של אוסטיאורתריטיס.

גורם הסיכון הגדול ביותר בו יש לטפל תחילה בכדי להביא לשינוי ב- OA בברך הוא משקל הגוף. במהלך ההליכה, משקל הגוף מועבר דרך הברך עם מינוף משמעותי, כך שכל קילוגרם נוסף של מסת גוף מגדילה את העומס על הברך פי ארבע.

יש ראיות מוכחות כי OA שכיח יותר בקרב אלו שמבצעים עבודה פיזית המשלבת סחיבה או הזזה של חפצים
כבדים כאשר הברכיים במצב של כפיפה או כריעה במהלך העבודה. לדוגמה, בקרב נגרים, כורים ואחרים עם היסטוריה של חשיפה תעסוקתית לעבודה עם ברכיים כפופות, OA בברך אצלם שכיחה הרבה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
בנוסף, אצל אנשים הסובלים מפגיעה בגפיים התחתונות יש סיכון מוגבר לפתח אוסטאוארתריטיס.

כמו כן, נראה שיש קשר בין סוג הספורט לבין סיכון מוגבר לפתח OA.
מקצועות ספורט עם סיכון עיקרי לפתח OA , הם אלה הכרוכים, באימון בעצימות גבוהה, שמערבות מפרקים עם סיכון גבוה לפציעה. הדוגמאות הנפוצות של ספורט שכזה כוללות ריצה, ספורט המשלב ריקודים, טניס, כדורסל, סקווש, הוקי.
תרגילים בעוצמה נמוכה עד בינונית כגון הליכה, שחייה, טיפוס מדרגות, חתירה, קרוס טריינר וכדומה הם בעלי סיכון נמוך יותר לפתח OA. לכן כאלה אשר מבצעים את פעילותם בעצימות גבוהה עם מתח רב על המפרקים, הם בעלי סיכון מוגבר לפתח OA בירכיים ובברכיים.

הדרכים להקל על הסובלים מאוסטאוארתריטיס

ישנם דרכים להקל או להפחית תסמינים של סבל וכאב אצל הסובלים מאוסטאוארתריטיס, כגון: הורדה במשקל, פעילות גופנית מתונה וקבועה, הימנעות מישיבה ממושכת, מתיחות, הפחתת עומס מהסחוס, שחיה ועוד.

היתרונות של תרגילי כושר מותאמים הם חלק מהתערבות טיפולית נכונה. פעילות גופנית הנה מרכיב מרכזי בכל מאמץ לטיפול ב – OA באופן שמרני. ניתן לעשות תרגילים המתאימים לירידה במשקל, לשמירה על טווח תנועה, לשיפור הכוח, לשיפור הביצועים התפקודיים ולהפחתת סימפטומים של כאב.

אנשים עם OA בברך מומלץ להם להשתתף בתוכניות אימון אירוביות בעלת השפעה נמוכה על הברך, כגון: הליכה, רכיבה על אופניים מותאמות ושחייה. תרגילים המבוצעים במים עדיפים לסובלים מאוסטאוארתריטיס, שכן כאשר הגוף צף זה מוריד את עומס הדחיסה שהברך נושאת.

תרגילי חיזוק של שרירי הארבע ראשי נמצאו כמובילים לשיפור בכאב ובתפקוד. רוב ההמלצות הם להתחיל עם תרגילים איזומטריים ולאחר מכן להתקדם אל תרגילי התנגדות איזוטוניים. תרגילים אשר עשויים להיות מזיקים בטווח הארוך, הם אלה אשר כרוכים במהירות גבוהה כגון: ריצה, אימונים אירוביים בעלי קצב גבוה ועוד.

דרך נוספת להקל הנה, שימוש במקל (ביד הנגדית של הברך הסובלת) שמפחיתה את הכוחות הפועלים על הברך מה שתורם לירידה בכאב ושיפור נוסף אצל החולים. כמו כן, נעליים עם רפידות מתאימות יכולות להביא תועלת בשיפור מצבם של החולים.

בחולים שאינם מגיבים לטיפול השמרני כמו למשל, תזונה נכונה ואימוני כושר יומלץ על טיפול תרופתי הכולל משככי כאבים.

חולים עם סימפטומים ותסמינים חמורים יותר יש לנהוג בגישה אגרסיבית יותר להפחתת כאב, הגדלת ניידות, וירידה בליקוי התפקודי. חולים כאלה עשויים להפיק תועלת מייעוץ אורתופדי והערכה נוספת של חומרת המחלה אצלם.


 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תוכניות אימונים שיכניסו אותך לכושר

הוספת הערות (אין תגובות)